חיפוש עבודה בחו"ל

לא אמרתי נואש...

לא אמרתי נואש והמשכתי לחפש עבודה בארה"ב. גיליתי שמחוץ לאפשרות למצוא עבודה בקניונים ישנן גם עבודות יותר פיזיות, למשל, גננות והובלות. על גננות אין בכלל מה לדבר, חבר שלי ניסה את זה ואחרי שבוע שבו הוא לא ממש הצליח לעמוד בקצב של חבורה של מכסיקנים חסונים – החליט לוותר. נשארתי עם הובלות. זה נשמע לי טוב כאופציית עבודה בארה"ב רוב העובדים הם ישראלים והקצב בהחלט סביר, השכר לא רע בכלל, אבל זה עבודה פיסית קשה מאוד והספיקה לי עבודה פיסית קשה מדי – בצבא על הנגמ"ש.

• למתעניינים בעבודה בארה"ב מומלץ לקרוא את הסקירה המלאה - עבודה בארה"ב

בעודי מחפש עבודה בחו"ל ביבשת אמריקה לפתע מצאתי עבודה מושלמת. כזו שממש קרובה למה שאני מחפש. מינימום עבודה פיסית ומקסימום טיול. ידעתי שעליתי כאן על משהו גדול: מוכר באוטו גלידה. הבנתי שכל מה שצריך לעשות זה לשכור אוטו גלידה, לקנות מיני גלידות, בדרך כלל מאותו אדם שהשכיר לך את האוטו גלידה, ולהסתובב בין אתרי בניין, אזורי משרדים ושכונות מגורים ואם אתה לא אוכל את כל הגלידות שקנית תוכל לעשות יופי של כסף. חוץ מזה אמרתי לעצמי שגם העבודה עצמה היא סוג של טיול- בטח פוגשים אנשים כל הזמן, אפשר לוותר על יום עבודה מדי פעם ולטייל או לקחת סוף שבוע במקסיקו או בקנדה תלוי איפה מחליטים לעבוד. למרות שנושא עבודה בחו"ל באוטו גלידה מאוד משך אותי, החלטתי להמשיך ולברר על מקומות אחרים, מי יודע אולי אפשר למכור גלידות גם באוסטרליה, אחרי הכול גם שם חם.

עבודה בחו"ל – אולי אוסטרליה? Land down under!!!!

השעה הייתה כבר שלוש לפנות בוקר אמנם הייתי קצת עייף, אבל ההתרגשות הכרוכה בחיפוש עבודה מהבית ועבודה בחו"ל - השאירה אותי ער. "עכשיו אני אחפש עבודה באוסטרליה", אמרתי לעצמי, "אוסטרליה היא ארץ נפלאה", לפחות לפי הסיפורים של חברים שלי. האנשים נחמדים, כמעט תמיד חם, יש בירה טובה ובזול וקילומטרים על גבי קילומטרים של חופים מדהימים, מה יכול להיות רע? אפשר למצוא עבודה באוסטרליה בעיקר בענף החקלאות. אל תחששו, גם כאן ישנם כל מיני ישראלים שמתעסקים במכירה של מוצרים בקניונים אבל בגלל שמשטרת ההגירה באוסטרליה היא יעילה למדי ובשל העובדה שאנשים שנתפסים בעבודה לא חוקית חוטפים חותמת שחורה בדרכון - הבנתי שלא מומלץ לא לעבוד בערים הגדולות אלה לצאת לאחת החוות כדי לעבוד בקטיף, זה מה שחיים אמר לי לפחות. לא היה לי נעים לשאול אותו אם יש לו חותמת שחורה בדרכון – החלטתי להאמין לו.

אוסטרליה מציעה מבחר עבודות: אפשר לעבוד בחוות החקלאיות, בהתאם לעונה שמטיילים ותמיד יש דרישה לעובדי כפיים במקום כלשהו ביבשת הדרומית. אם בכל זאת אחליט שברצוני לעבוד בעיר גדולה תמיד אוכל להיעזר בקהילה היהודית המקומית. במלבורן למשל יש קהילה יהודית מפותחת במיוחד. קיים סיכוי יותר מסביר למצוא עבודה באחת מקבלות השבת בבית חב"ד (ומי יודע יש סיכוי אפילו למצוא איזו בת למשפחה יהודית עשירה שמחפשת חתן). יש לא מעט משפחות יהודיות מבוססות שיעדיפו שהאופר או הבייביסיטר שלהן יגיע מארץ הקודש ויחשוף את ילדיהם לשפה העברית ולתרבות הישראלית. גיליתי במהלך חיפושי אחר עבודה בחו"ל שאנשים מרגישים בטוחים יותר אם הגנן שמכסח להם את הדשא בא ממקום שהם מכירים ולא מאחת המדינות באסיה השכנה.

ומה לגביי לימודים?

באוסטרליה יש כ- 40 אוניברסיטאות שבהן אפשר ללמוד תוך כדי העבודה, אז למה לא לחזור עם תואר? הרי מרבית העבודות משתלמות לא רע, הוצאות המחיה יהיו יחסית נמוכות אם אמצא עבודה בחווה חקלאית וגם יהיה לי את שקט ללמוד. אז רשמתי לעצמי לבצע השוואת מחירים - מחיה, שכר לימוד, קבילות התואר בין המדינות. נראה - אולי זה יהיה הגורם שיכריע את ההחלטה.

באנג'י בעירום מלא.... עבודה באוסטרליה

באוסטרליה ובניו זילנד המציאו גם סוג חדש של יחסי עובד מעביד שנקרה וופינג (woofing או wwoofing), עבודות וופינג מוצעות לרוב על ידי חוות. הדיל הוא כזה: אני מתחייב לעבוד כשלוש או ארבע שעות ביום בתמורה ללינה ולמזון. נשמע טוב, לא ? חוות רבות מציעות גם אטרקציות נוספות כמו שיעורי יוגה או מדיטציה, טיולי סוסים או רפטינג כולם בחינם כל עוד עובדים בשדה או ברפת. קסם לי במיוחד סיפורו של הגולש ירון שבילה חודשיים כאיש אחזקה בחווה שבבעלותה אתר לקפיצות בנג'י. הוא סיפר שהוא בילה את כל שעותיו הפנויות בקפיצות מגשר אל תוך נהר כשלרגליו קשור חבל מגומי וכי לעולם לא ישכח את היום שבו בחורה מושכת במיוחד ביצעה את הקפיצה בעירום מלא בעוד הוא צופה בה מהצד (ברוב אתרי הבנג'י בעולם הקפיצה היא בחינם בתנאי שתבצעו אותה בעירום מלא...). הוופינג אמנם לא מאפשר לכם לחסוך מיליון דולר אבל אין הוצאות על מחייה ואפשר לחסוך לא מעט.

עבודה ביפן, החוויה היפנית

הדגשתי בטבלה שלי את העמודה של אוסטרליה והמשכתי לכיוון יפן. גיליתי שאם מחפשים עבודה בחו"ל ושואפים לעשות מקסימום רווח – אז מסתבר כי עבודה ביפן היא הרווחית ביותר מבין העבודות האפשריות למטיילים צעירים בחו"ל. רוב הישראלים שמוצאים עבודה ביפן עוסקים במכירה של תמונות ומוצרי נוי אחרים בדוכנים. היפנים רוכשים אפילו יותר שטויות מהאמריקאים והאירופאים ובמחירים מופקעים הרבה יותר, חוץ מזה היפנים משוגעים על טכנולוגיות חדשות ולכן ניתן למצוא בחדר זבל ממוצע בבניין מגורים יפני מספר לא מבוטל של מקלטי טלוויזיה, מכשירי DVD ומערכות סטריאו שהוצאו מהבית רק בגלל שסוני הוציאה איזה דגם חדש עם טכנולוגיה משוכללת אף יותר מזו של השנה שעברה. ככה שהיה נראה לי שאפשר לשלב עבודה בחו"ל עם רמת חיים גבוהה במיוחד.

רוב הישראלים שמוצאים עבודה בחו"ל - ביפן מספרים על דירות שחלקו עם כמה ישראלים אחרים ובהן אף פעם לא היו מריבות על השלט היות ולכל אחד מהשותפים הייתה טלוויזיה משלו שהוא הרים מאיזה חדר זבל שנראה יותר כמו חדר התצוגה של חנות לאלקטרוניקה בארץ. אבל, כמו שכבר אמרתי עם הרווחים בא גם הסיכון – משטרת ההגירה של יפן היא יעילה במיוחד, עוד בכניסה ליפן אצטרך לחשוב על סיפור כיסוי שלא יבייש סוכן מוסד מנוסה, טיילים שמעוניינים לעבוד ביפן צריכים להכריז בכניסה אליה על כוונתם לטייל ולא לעבוד, להראות מפות ומסלולים מתוכננים ולהיות משכנעים במיוחד. אם לנציג רשויות ההגירה בשדה התעופה יהיה אפילו חשד קל שבקלים שאני מנסה להיכנס על מנת למצוא עבודה ביפן באופן לא חוקי סביר מאוד להניח שאצטרך לחזור על עקבותיי ללא שום החזר כספי על כרטיס הטיסה היקר שקניתי.

עבודה בחו"ל HERE I COME…..

לבסוף אחרי המחקר המעמיק שערכתי נשארו בטבלה שלי שתי אפשרויות : עבודה בחו"ל כמוכר באוטו גלידה בארצות הברית או עבודה בחו"ל באוסטרליה - בחקלאות (בין אם כתאילנדי ובין אם כעובד וופינג). משם ההחלטה כבר הייתה פשוטה למדי – הייתי צריך להחליט באיזה עבודה בחו"ל לבחור קודם. האם ברצוני לעבוד בארצות הברית ולהמשיך לטיול בדרום אמריקה או לעבור טיול חוויתי באוסטרליה ואולי לקפוץ אחר כך למזרח. אני בחרתי באוסטרליה כנקודת המוצא של הטיול, למה? לא יודע אולי בגלל שתמיד נראה לי שקנגורו זו חיה מגניבה או שראיתי יותר מדי פרקים של קרוב רחוק בימיו הראשונים של ערוץ שתיים. מקווה שעשיתי את הבחירה הנכונה. מכל מקום לאחר שאסיים את העבודה באוסטרליה ואטייל שם קצת אנדוד לכיוון עבודה ארה"ב, גם שם יש לא מעט לראות ולעשות...